רוזמן יחיאל חיליק - ר ג ע י ם

פותח סתימות ומרגיע סתומים

 

 

 

הלימוד הימימאי ו"התהליך"

 

אני מבקש לאסוף את כל כוחי כדי להתחיל ולסיים את כתיבת הרשמים שלי מהביקור בכפר הנוער גלים (בוסתן הגליל). את הביקור ערכנו בשבוע הקודם ומאז מכוון אותי הרצון לשתף חברים בהתפעלות שאפפה אותי משל לראשונה אני פוגש את האידיאל החינוכי שעליו חלמתי מעודי.

את המסע בחינוך התחלתי במוסד לעבריינים "מצפה ים" בו עבדתי כמדריך לנערים במעון הנעול ולאחר מכן אף שימשתי כרכז חברתי של כל המוסד. היו אלה השנתיים הקשות בחיי, שלאחריהן נמחקו מזיכרוני תמונות ואירועים מצמררי שיער. שימוש בצינוק, סמים, משכבי זכר, קעקועים, חתכים, תגרות, שריפת מזרונים, ניסיונות התאבדות מבלי שום תכנית חינוכית, פשוט בית סוהר לילדים בני עשר עד שמונה עשרה.

לאחר ארבעים וארבע שנים מתום עבודתי שם התעוררתי לחלום אחר בעקבות ביקור בכפר הנוער שהוקם לזכרו של ניר קריצ'מן, לוחם השייטת שנהרג בשכם בקרב יריות עם מחבלים במבצע חומת מגן.

תחילה עלו בי שברי מראות שאצרתי מאחורי חומות פנימיות, אך אט אט הציפה אותי הבושה שאותה הסתרתי שנים, כמו עלו מתוכי גלים גלים של תמונות וריחות על סף רעד וזיעת גוף המתאווה לזרום מגבי, מטה אל המותניים ואני חש כיצד מכנסיי נרטבים ומגביהים את החומות הפנימיות מעלה מעלה מתוך סירוב עיקש להיזכר, נוכח מציאות שונה בתכלית השינוי, אשר התגלתה לי בכפר ילדים עם אותה בעלות מתקצבת (רשות חסות הנוער) אך עם ניהול של עמותה שהוקמה כדי להטמיע ערכים שאותם אפרט.

יוסי, מנהל בית הספר, ערך לנו היכרות עם ארבעה נערים שנענו לתאר לנו את חייהם בכפר ואף ענו לשאלות שלנו. אחד הנערים תיאר בפנינו את המסלול מיום בואו לכפר ועד לימים אלו בהם הוא נבחן במבחני הבגרות וכבר יש בידיו מספר ציונים בממוצע של 85.

המסלול מתחיל ב"צו שופט" השולח את הנער (נוער בסיכון) אל הכפר. מלבד הלימודים העיוניים לומדים הילדים את הארץ "דרך הרגליים". 60 ימים מוקדשים למסעות מפרכים של עשרות קילומטרים ביום. ילדים שסרחו בהתנהגותם נשלחים הביתה ועוברים "תהליך" שאותו הם מתחילים בצעדה מביתם אל בוסתן הגליל (בין נהריה לעכו). נערים שסרחו נשלחים להתבודד על ספסל מול הים ואינם קמים עד אשר יכתבו את האירוע, על האירוע, על עצמם, על תכליתם, על העתיד. לאורך החוף פזורים ספסלי התבודדות בתוך צריפונים זעירים, שם יעברו הנערים את התהליך, גם אם לא סרחו, אלא בקשו לשבת עם עצמם ביחידות כדי לארגן מחדש את הכיוון.

אחד הנערים שפתח בפנינו את לבו סיפר על "עזיבוּת" בבתי הספר והנשירה לרחוב. המשפט החשוב ביותר שנחת עלי היה "הייתי חייב להתמודד עם התמדה". ההתמדה הביאה הצלחה בלימודים, בזיכרון, באנגלית, ביחסים הבינאישיים, בדיוק, בכושר הגופני ובכל משימה שקבל.

נערה שהייתה מאובחנת כאלימה ועמדה בפני הרשויות כמי שמועדת לשוליה של החברה, סיפרה על "התהליך" שעבר בכפר. גם כאן לא טיפלו ישירות באלימות, אלא ביכולותיה הגופניות לגמוא מרחקים. עם הזמן השפיעה ההצלחה על תכונותיה האחרות ועל יחסיה הבינאישיים ומתכוננת להתגייס לצבא ואף להגיע לקורס קצינות.

הכפר שנקרא על שמו של ניר קריצ'מן מופעל על ידי עמותה בה חברים גם  הלוחמים מהשייטת אשר מתנדבים כל השנה בכפר ומשמשים מודל נהדר לחיקוי. כל הנערים והנערות לבושים בחולצות שסמל העטלף מעטר אותן. לכל נער בכפר מצמידים חונך ומתנדב. בכפר מעל 100 נערים, 60 עובדים ו-80 מתנדבים המגיעים מכל קצווי הארץ. פרופסור מהאוניברסיטה מגיע ליום התנדבות בשבוע, עורך דין מגיע ליום התנדבות, בעלי מקצועות חופשיים, פנסיונרים וסתם אזרחים שנקשרו ל"רוח" המפקד.

משפחת קריצ'מן קשורה למפעל הזה, כאשר אביו של ניר משמש כמבוגר האחראי הפועל מול נערים באופן פרטני ומוזעק מדי פעם בפעם לטהר התנהגויות העלולות לדרדר את היחסים בין הנער לבין תכלית המקום. ביום שבו הגענו לביקור היה פְּנִיאֵל (אביו של ניר) במסע עם אחד הנערים שנשלח ל"תהליך", מסע ארוך בו צועדים ומשוחחים כמה ימים בדרך אל הכפר. מסעות כאלו עשויים להתארך למספר שבועות. במסעות בהן קורס כח הרצון של אחד הנערים, לא מחזירים אותו לכפר, אלא מחכים אתו עד שיאזור כח וישוב אל המסלול. המתנה כזו עשויה להיארך גם מספר ימים.

לפיתוח הסיבולת וההתמדה נלווה הלימוד, מה שנקרא כאן "התהליך". הנערים מפתחים את כישרון הכתיבה שלהם מעבר לגילם. יכולות הביטוי משתבחות לאחר כל אותם תהליכים אותם הם חווים. תלמיד דרומי שהתבקש לעבור תהליך שהסתיים לאחר חודשיים וחצי בדרכים, כתב ספר בו תאר את חוויותיו, מחשבותיו, את השיח בינו לבין המלווה, את הביקורות שלו על החמצות מטופשות שהיו לו בחיים, על עיצוב אישיות שונה מאותה אישיות מתעתעת שפגעה בסביבתה ובו עצמו.

 

"התהליך", או "הלימוד הימימאי" (חשיבה הכרתית) מצליחים להטעין את ההכרה בחוויות "נכתבות". בחוויות שניתן לחזור אליהן, לקרוא אותן, לגלות את ההתפתחות, להבין את תחנות ההתפתחות בכל המימדים של הנפש. החשיבה מתחדדת, הרציונאל מתפתח, המימד הרגשי עמוס החוויות מתעצב לידי  אמון וביטחון ביכולת האישית, המימד התחושתי מצליח "לנצח" את הכאב, את רפיון השרירים, את היבלות, את הזיעה האמורה לצרוב בעיניים. במימד ההילתי, עומדת מול הנערים דמותו של ניר, חבריו של ניר המלווים אותם בכל שנותיהם בכפר, המוזיאון שהוקם לניר, הספריה שלה יש תפקיד חשוב מאד ב"תהליך". שלושה מתוך ארבעת הנערים שנכנסו להציג את עצמם בפנינו נישקו את המזוזה, כלומר יש בהם גם את יראת הרוממות גם אם היא בסך הכל שיורת מבית אבא ומסביבתם הקודמת. התהליך מפתח חברויות אמת, עזרה הדדית, רצון עז להצליח, להוכיח, להתפתח, לשאוף לחיים תקינים  ושייכות. השייכות לעמותת עטלף, לחזון החינוכי שפירותיו נאים וצלו רחב רחב.