רוזמן יחיאל חיליק - ר ג ע י ם

פותח סתימות ומרגיע סתומים

העיצור השמיני

העיצור השמיני

 

ה, ח, ע, א, ק, י, כ,  ג,  ר, ד, ל, נ, ש, ט, ת, ס, צ, ז, ו, מ, פ, ב,

                  

 

האות גימ"ל המצויה ברום המכתש העילי. לפניה שבעה עיצורים: ה"א חי"ת עי"ן אל"ף  יו"ד   קו"ף כ"ף ואחריה כל שאר עיצורי האלפבית. נקודת החיתוך של הלשון עם רום המכתש היא הגבוהה ביותר מכל העיצורים ובדרך כלל תשתבץ האות במוצרים (מילים) אשר יתארו גובה, מזל טוב, מים גבוהים, נצחונות, קצוות ועוד.

גא: ציון מקום גבוה, טוב, בטוח, גאה גאון גאל

ישעיה: [פרק ד' פסוק ב'] "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

גב: ציון מקום גבוה

יחזקאל: [פרק טז' פסוק כד'] "וַתִּבְנִי-לָךְ גָּב וַתַּעֲשִׂי-לָךְ רָמָה בְּכָל-רְחוֹב".     

מסכת סוכה: [פרק ד' משנה ד'] "מִצְוַת לוּלָב כֵּיצַד, (יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת), מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבָּיִת, וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מֵהֶן וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּב הָאִצְטְבָא".  וכן גבר, גבע, גבר, גבל.

 

גג: ציון מקום גבוה

תהילים: [פרק קב' פסוק ח'] "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל-גָּג"

גד: ציון מקום גבוה (גדל), הצלחה, גבול (גדה, גדר, )

בראשית: [פרק יא' פסוק ד'] "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ".

גז: נעלם, לא מוחשי, גז מן העולם (גזז- הסיר, העלים)

תהילים: [פרק צ' פסוק י'] "יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי-גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה"

גח: בא לעולם, ההיפך מ-גז, נעלם.

תהילים: [פרק כב' פסוק י'] כִּי-אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל-שְׁדֵי אִמִּי

 

גט: סיום, כריתות

אין מלה בלשון הקודש שיש בה את האותיות ג' וט' מלבד "גט" הלקוחה מארמית.

גכ: אין מלה בלשון הקודש שמתחילה בגימ"ל ואחריה כ"ף.

גל: פניה אל מה שנסתר, גלה, גול אבן,  

תהילים: [כב' פסוק ט']   "גֹּל אויבי לועגים לי: בטח, קוה אֶל יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ הוא יציל אותך, יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ שהרי הוא רוצה אותך (ומכיוון שאנו רואים שאין הוא עוזר לך, סימן שהוא לא חפץ בך)".

גמ: גמל (השיב), גמר, גמע (גמר) סיום פעולה.

משלי: [לא' פסוק יב'] "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיהָ".

גן: גנז (העלים) גנב (העלים) גונן (הסתיר) גן עדן (אייהו?)

מסכת פסחים [פרק ה' משנה ט'] שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשָׂה חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ, עַל שְׁלֹשָׁה הוֹדוּ לוֹ, וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ. גֵּרַר עַצְמוֹת אָבִיו עַל מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים, וְהוֹדוּ לוֹ. כִּתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וְהוֹדוּ לוֹ. גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת, וְהוֹדוּ לוֹ. עַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ, קִצַּץ דְּלָתוֹת שֶׁל הֵיכָל וְשִׁגְּרָן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. סָתַם מֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. עִבַּר נִיסָן בְּנִיסָן, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ:

גס: מידה לא מדוייקת

אין מילה בלשון הקודש הפותחת בסדר הזה של גימ"ל וסמ"ך אחריה

גע: געל (נמאס, נזנח, נשכח, נעלם)

שמואל ב: [א' פסוק כ"א] א הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ הרי הגלבוע אַל כביכול כעונש על כך ששאול ויונתן מתו עליכם, לא ירד עליכם גשם טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת ואל יהיו שם שדות שלוקחים מהם תרומות, כִּי שָׁם נִגְעַל נמאס, נזנח מָגֵן גִּבּוֹרִים המגן שהגיבורים לקחו איתם (השליכו אותו כדי להקל על בריחתם), מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן שלא שמו עליו שמן לגרום לחצים הפוגעים בו להחליק, כי הוא היה ממילא משוח בדם האויבים (תחילת הפסוק הבא ממשיכה את הפסוק הזה וגם עומדת בפני עצמה).

גף: לא נמצאו בעברית המקראית מילים המתחילות בגימ"ל ואחריהן פ"ה דגושה.. פ"ה רפה היא ברירת מחדל לאחר שהתוודעו לקושי של הגיית עיצור שפתי לאחר עיצור מרום המכתש, כאשר שני העיצורים נחסמים ליציאה נוספת של אויר.

מסכת בבא קמא: [פרק א' משנה ד'] "חֲמִשָּׁה תַמִין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין, הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לֹא לִגַּח וְלֹא לגּוֹף וְלֹא לִשּׁוֹךְ וְלֹא לִרְבֹּץ וְלֹא לִבְעֹט. הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ, הָרֶגֶל מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ, וְשׁוֹר הַמּוּעָד, וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, וְהָאָדָם. הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ מוּעָדִין".

גץ: לא נמצאו מילים בעברית המקראית המתחילות בגימ"ל ואחריהן צד"י (ת"ו-סמ"ך), מלבד פעם אחת במשנה מופיעה המילה גץ. וזה משום הקושי הפיזי לעצור ברום המכתש ואחריו הפקת צד"י המחייבת השטחת הלשון הנצמדת לרום המכתש ואחריה הכוונת העיצור אל השיניים.

גק: לא נמצאו בעברית שתי אותיות אלו הנעצרות ברום המכתש.

גר: תיאור מקום, מקום, אדמה, ארץ

[בראשית: פרק כא', פסוקים מו' מז'] מו וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו: "לִקְטוּ אֲבָנִים", וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל, וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל. מז וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן 'יְגַר שָׂהֲדוּתָא' 'גל העדות' בארמית, השפה המדוברת בארם, וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ 'גַּלְעֵד'". שהרי התוספת רי"ש לגימ"ל תתאר מקום, תתאר סוג אדמה, תתאר כל מה שיש על האדמה הזו ומתרומם מעלה, גל, גֶּרֶם, גֶּרֶף, גרר. "יגר שהדותא" במשמעות של גל אבנים לעדות. בעברית המקראית מתייחס הגר לאזרח אשר יושב על האדמה אתנו אך אינו צאצא לאב קדמון משותף. אברהם גר בארם, יוסף גר בארץ מצרים ומי שאינו רצוי מגורש (גרש – שלל את הזכות להיות על האדמה). או בראשית: [פרק ד'  פסוק יד] "הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל-מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי." או, בראשית: [פרק טז פסוק א']   "וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר". או אברהם המעיד על עצמו כמי שאינו מבני המקום: בראשית [פרק כג' פסוק ד']  "גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". או השם גרשם [שמות פרק ב' פסוק כב'] " וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה".

גש פועל המצביע על התקרבות, הליכה אל, נגש למשש, נגש לאמר, נגש לברך ועוד.

ממקום למקום: בראשית: [פרק ז פסוק יב] "  וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל-הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה". מלמעלה למטה, משמים לארץ,  או גשר המתוח מצד לצד, מגדה לגדה.

גת כמוה כגט. מילה יחידנית המצביעה על מקום בו סוחטים ענבים ליין, או על עיר בשם זה.

אכן העיצור השמיני הולם את מקומו הגבוה במערכת העיצורים המפיקים את הצלילים השונים: גא, גאון, גשם, גשן, גש, גל, גר, גז, גע, גד גב, עג, חג ועוד מוצרים רבים (מילים, מושגים משמעות)  שנוצרו ובתוכן חומרי גלם המצטרפים לעיצור השמיני לעיצוב שפת המרחב השמי הקדום.