רוזמן יחיאל חיליק - ר ג ע י ם

פותח סתימות ומרגיע סתומים

 

על המחשבה והרצון

 

קקופוניה מול הרמוניה 

 

מחשבות ללא תוכן הן ריקות, סתומות, הסתכלויות ללא מושגים הן סומות. רק מתוך שהשכל והחושים מתאחדים עשוי להיווצר ידע (עמנואל קאנט).

המחשבות הן כפרטיטורות הממלאות את מדפי התזמורות. פרטיטורות אינן מפיקות דבר. צריך רצון אדם כדי להפיק מהן מציאויות מוסיקליות בעלות משמעות. גם למחשבה הריקה (הקנטיאנית) יש להצמיד רצון כדי ליצור מציאות סוביקטיבית.

ומשעה שמחשבה נושאת רצון, חל המפגש הראשון.

הרצון עשוי לנבוע מתוך: הגיון פנימי, ינסטינקט יניקה, חושת נועם, אמונה, כבוד, יצוי האחר, נתינה, קבלה, גלוי חדש, איה חדשה, ליל חדש... ועוד מאות סיבות הנובעות מכח חיותו של האדם החושב.

מחשבה והרצון מייצרים את המציאות הסוביקטיבית שאין בִּלְתהּ.

המציאות הסוביקטיבית מכילה חלקי מהות וחלקי עומס הנתפסים על ידי תלמידי ימימה כמיותרים, אך לא ככאלה שניתן להכחידם.

חלקי המהות המופרעים על ידי העומסים אינם מגיעים לכוחם הפוטנציאלי ויש לחזקם.

עומס נתפס כאבק בין גלגלי שיניים, ככתמים על משקפי ראיה, כהפרעה לשאר תחושותיו של האדם.

יש להסיר את האבק (תמיד יהיה), לצחצח את העדשות (פעולה מתמדת),  להסיר את מחסומי התחושות.

אחיזה מתמדת בהפרה תוך סיפוק הסברים מצויינים להוותו של הרצון (למה אני רוצה כך וכך) אינה מאפשרת לפתוח את מרחב הראיה, השמיעה, הטעם, הריח וכל חוש סמוי אחר של האדם.

פתיחת מרחב הראיה מאפשרת להתבונן בעומס על חלקיו המיותרים שאינם אלא מחסום לראיה.

חיזוק חלק מהות יביא בדעבד לחיזוקם של חלקי מהות נוספים. דומה הדבר לידי הקשת-פטיש על מיתר פסנתר המרעיד גם את שני המיתרים הקרובים למיתר הרוטט. או הארת סיב אחד תביא נהרה לסיבים נוספים השכנים לסיב המואר.

לחלקי המהות קצבי פעולה והם אמורים לפעול בהרמוניה. צליל עוקב צליל, צליל נשפך אל צליל, צליל עוטף צליל, צליל עונה כהד לצליל אחר, קשת צלילים בעלת מבנה פסיכו אקוסטי.

כדי שזה יקרה:

יש להבין שחלקי המהות מהדהדים כתדרים בעלי גובה, עוצמה וגוון. בדיוק כמו בטבע החיצוני לאדם, משל היתה הנפש ראי לקולות הטבע. חלקי המהות המתערבבים זה בזה מייצרים קקופוניה תוך עמעום גווני הצליל, גובהם ועוצמתם. משל נפלטים מצינור מאורך וצר המעמעם את הצלילים ומערבבם עד צרימה.

כדי שזה יקרה:

על כל חלק מהות להיות מטופל בנפרד. טפוח כלי הנגינה, מתיחת המיתרים, כיוונון תדרים, כיוונון תיבות תהודה המתאימות לצליל, מציאת רווח בין צלילים אחרים בו יבוא הצליל המטופל לידי ביטוי.

כדי שזה יקרה:

לכל חלקי המהות יש מבנה מוסיקאלי הנקרא פרטיטורה. הכולל את כל התנועות, לחצי הפקת הצליל, מקומו, אורכו, אורכי הרווחים, הנשימות של הנגנים, גווניו של הצליל הבודד בהתיחסותו לשכניו עד להפקה כללית הרמונית המענגת את אוזן המאזין ועשויה לשמש מראה למצבו הפסיכו-אקוסטי. ככל שהמוסיקה יותר הרמונית כך מתפייסים חלקי המהות של המאזין.

אגב,

פילהרמונית בג'ינס:

ברור שלבוש הנגנים הוא חלק בפאזל הפילהרמוני. אך שעה שהפילהרמונית מופיעה במקומות פתוחים היא אינה שומרת על כללי הלבוש, והדבר היה אמור להביא לדחיה קלה, אך סתירה זו אינה באה לידי דחיה משום שאינה נוצרת כלל.